מרדכי (מוטי) יוגב (נולד ב-22 בפברואר 1956, י' באדר ה'תשט"ז) הוא אלוף משנה במיל' וחבר כנסת מטעם הבית היהודי, שימש מזכ"ל תנועת בני עקיבא, יו"ר החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, וסגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין. כאיש צבא שימש כרמ"ט אוגדת עזה במילואים, מח"ט אפרים, מפקד יחידת 'מגלן' ומפקד פלגה בסיירת מטכ"ל.


קורות חייו

ביוגרפיה

נולד וגדל כמרדכי וגנברג בשכונת נווה שאנן בחיפה. שכונה שסבו וסבתו, אריה וחסידה בן צבי, היו ממייסדיה. אביו, אשר וגנברג, היה מנהל שירות המבחן לנוער בחיפה ובצפון. אמו אלישבע הייתה מורה ומנחת מורים, ראש מחלקת הדרכה וחברת ההנהלה הארצית של בני עקיבא וממייסדות קיבוץ סעד.

למד בבית הספר היסודי רמב"ם בחיפה ובישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. כחבר בשבט שח"ם בתנועת הנוער בני עקיבא הדריך בסניף נוה שאנן ובסניף כפר הרא"ה.

שירותו בצה"ל

לאחר תקופה במסגרת הנח"ל בכפר עציון, התגייס לצה"ל בשנת 1974 והתנדב לסיירת שקד. לאחר קורס קציני חי"ר שימש מפקד צוות בסיירת. בהמשך שימש מפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים, בגדוד 202, והוביל אותה במבצע מנורה. לאחר תפקיד זה השתחרר מצה"ל, הכיר את אשתו רחל בקיבוץ מגדל עוז, שם נישאו. באותה תקופה למד כשנה בישיבת מרכז הרב.


למד שלוש שנים נוספות בישיבת מרכז הרב והתפרנס מגינון והדרכת חוגי סיור.במוצאי שבת חול המועד פסח 1980, אחרי הפיגוע במשגב עם, הופיע בביתו משה יעלון, שהיה אז מפקד פלגה בסיירת מטכ"ל, והיה אמור להתמנות לסגן מפקד היחידה. הוא ביקש מיוגב להחליף אותו בתפקידו הנוכחי. יוגב חזר כמפקד פלגה בסיירת מטכ"ל תחת פיקוד עוזי דיין ולאחר מכן עמר בר-לב ולקח חלק במבצע "מוביל". בהמשך לחם עם היחידה במלחמת לבנון הראשונה והשתחרר שנית מצה"ל. בשירות המילואים היה מפקד פלגה בסיירת.

בעקבות פנייה מאלוף פיקוד המרכז, אמנון ליפקין-שחק, שב לשירות קבע כסמג"ד גדוד 890. לאחר לימודים במכללה לפיקוד ומטה מונה למפקדה השני של יחידת מגלן. הוא פיקד עליה באינתיפאדה הראשונה. בהמשך היה מפקד בא"ח צנחנים בסאנור (1988–1989) ומפקד גדוד 202 של הצנחנים, שעליו פיקד בלחימה בדרום לבנון (1989-1990). בסיום התקופה יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי ובאוניברסיטת חיפה, ואחר כך מונה למפקד חטיבת אפרים תחת מפקד אוגדת איו"ש תא"ל משה יעלון.

לאחר התבטאות של יוגב בתקופת הסכמי אוסלו שלפיה אין הבדל בין חמאס לפת"ח ולרשות הפלסטינית ומחבלים עוברים מארגון אחד לשני, הורה הרמטכ"ל, אהוד ברק, להעביר אותו לתפקידי הדרכה. בשנים 1993–1999 שימש מדריך בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודיםולאחר מכן כמפקד בסיס ההדרכה הכלל צה"לי. עם שחרורו משירות קבע, בדרגת אלוף משנה, שב לתפקיד מבצעי כראש מטה אוגדת עזה במילואים.

יוגב הוא בעל תואר שני במדעי המדינה בהצטיינות ובוגר המכללה לביטחון לאומי.

לאחר השחרור מצה"ל

בחודש אלול תשנ"ט 1999, לאחר שחרורו מצה"ל, החליף את יונה גודמן כמזכ"ל תנועת הנוער בני עקיבא. יוגב הוסיף את מחוז יהודה לתנועה ועודד את גם את הבוגרים שלא נכנסו להדרכה לקחת חלק בפעילות התנועה. במסגרת פרויקט זה הקים את הנהגת הנוער שפעלה בקרב חבריא ב'. בשנת 2003 הוחלף על ידי איתן מור-יוסף.

משנת 2003 שימש יוגב בהתנדבות כיו"ר הדירקטוריון וממלא מקומו של מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי. הוא כיהן בתפקיד כ-3 שנים.

לאחר מכן שימש בתפקידי התנדבות בסיוע לנוער בסיכון וכן במאבק בתוכנית ההתנתקות. הקים והוביל את פורום הקצינים הבכירים נגד התוכנית. בפולמוס הסרבנות שלפני ההתנתקות התייצב יוגב נגד הקריאה לסירוב פקודה. שניים מבניו היו אז קצינים. אחד מהם, סמ"פ בצנחנים, לא המשיך לשרת בקבע בעקבות ההתנתקות. השני, שהיה מ"פ מסלול בגולני, נתקל בקשיים רבים. בזמן הפינוי הגיע יוגב לנווה דקלים על מנת לסייע למפונים ולגשר ביניהם ובין חבריו בצה"ל.

בשנת 2006, במהלך אירועי עמונה, נפצע יוגב כשניסה להגן בגופו על קבוצת נערות מאלות של שוטרי מג"ב. הוא הוכה בבטנו וברגליו וגיד נקרע ברגלו. בעקבות פציעתו והשיקום הארוך שעבר תבע את השוטר אייל פרו ובמסגרת פשרה עם המשטרה זכה לפיצוי בסך 156 אלף ש"ח.

בשנת 2008 מונה לסגן וממלא מקום ראש מועצה אזורית מטה בנימין, אבי רואה ושימש בתפקיד 5 שנים.



פעילות בכנסת
 

חבר הכנסת ה-19

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה תמך בנפתלי בנט בבחירות לראשות הבית היהודי.[7] בבחירות מקדימות של הבית היהודי זכה יוגב במקום החמישי, וברשימה המשותפת של הבית היהודי-איחוד לאומי שובץ במקום התשיעי.

עם כינונה של הכנסת התשע עשרה מונה יוגב לחבר ועדת החוץ והביטחון וליושב ראש ועדת המשנה לעניינים אזרחיים וביטחוניים ביהודה ושומרון. עמד גם בראש השדולה לקידום הגרעינים החברתיים והקהילות המשימתיות בישראל. היה חבר בוועדה לזכויות הילד ובוועדת העלייה והקליטה.

יוגב היה שותף לחקירת ולהפקת לקחי מבצע ”צוק איתן“ ויו"ר הוועדה להפקת לקחי מבצע ”שובו אחים“ והגשת המסקנות לשר הביטחון. הוא הגיש למטה לביטחון לאומי תוכנית לפתרון מדיני ברצועת עזה שתכליתה ”עזה – אזרחית, בשליטת העזתים, תוך שליטת על, ביטחונית והומניטרית של ישראל“.

הקים את "שדולת הקהילות והגרעינים החברתיים" בכנסת, על מנת לעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת. הוא הגיש מספר הצעות חוק, בהן הצעת חוק להשבה מדורגת של ערך קצבאות הילדים וחוק הסיוע לקטינים נפגעי תקיפה.

בשנת 2015 אישרה הכנסת תיקון לחוק שיזם לטובתם של נפגעי תקיפה המאפשר להם לקבל סיוע תקציבי מהמרכז לגביית קנסות, לצורך סיוע וטיפול.

חבר הכנסת ה-20

לאחר התמודדות נוספת בפריימריס של "הבית היהודי", נכנס גם לכנסת העשרים.

 



חיים אישיים

יוגב נשוי לרחל, אב לעשרה ילדים ומתגורר בדולב. הוא בעל תואר שני במדעי המדינה בהצטיינות ובוגר המכללה לביטחון לאומי. בן דודו של הרב חנן פורת זצ"ל.